פרסום ראשון: ביה”ד של הסוכנות למניעת סימום טוען כי הסוגיות שהועלו לא רלוונטיות לדיון. עו”ד כרמלי המייצג את חודדה: “בקשת אשדוד לא רלוונטית”
פרסום ראשון: הבקשה של מ.ס אשדוד להצטרף להליך בבית הדין של הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט נגד אלירן חודדה, חן סול, מיקי ביתן, גבריאל כהן, אביב ג’בילי ושלומי ודררו נדחתה על ידי בית הדין של הסוכנות. בהחלטת בין הדין, נימקו הדיינים עו”ד ד”ר איסר בירגר, עו”ד יובל ששון, עו”ד אופיר סטרשנוב, נכתב כי “מועדון עירוני טבריה איננו צד להליכים כאן, וגם לא נטען במסגרת כתב התביעה לסנקציות אפשריות נגדו”. בהתאם הם הבהירו כי “הסוגיות המועלות על ידי המבקשת, כגון ההשלכות הפוטנציאליות של הקביעות המבוקשות מאיתנו על עונת המשחקים הקרובה, הרכב ליגת העל בעונה 2027-2026 וכיוצ”ב אינן מונחות לפתחנו. ככל שתוצאות ההליכים שכאן או מידע שייחשף בהם דרוש או רלוונטי להליכים משמעתיים או לגורמים המוסמכים להכריע בעניינים אלו, הרי שהמקום לדון בכך הוא בפני אותם גורמים”. שחקני טבריה (חג’אג’ רחאל) עוד הוסיפו הדיינים: “כך גם לא מצאנו כי יש בצירוף המבקשת כדי לסייע לנו בהליך זה בבירור האמת, מעל ומעבר לחומרים שיובאו בידי הצדדים, או כי תהיה לה תרומה נדרשת שתבטיח תוצאה צודקת בהתאם להוראות התקנון העולמי”.
את ההחלטה חתמו: “מסקנה זו בעניין מעמדה הנטען של המבקשת מתיישבת עם הוראות התקנון, לרבות העולה מתוך סעיף 13.2.3 (לעניין הגורמים להם הוקנתה זכות ערעור) וסעיף 14.1 (לעניין מסירת הודעות על טענות להפרת כללי הסימום בספורט). זאת, מבלי לגרוע מסמכותו הכללית של בית הדין לצרף צדדים שלישיים להליך וליתן להם זכויות דיוניות כפי שייקבע, והכל במקרים המתאימים ובהתאם לשיקול דעתו של בית הדין”. התגובה לבקשה של אשדוד בעקבות הבקשה שהגישה אשדוד לבית הדין, עו”ד עדי כרמלי המייצג את אלירן חודדה הגיב, והסביר את חוסר הרלוונטיות של אשדוד להליך. “עיון בבקשה מלמד כי המבקשת אינה מבקשת להגן על זכות הנדונה בהליך זה, אלא מבקשת לקדם אינטרס ספורטיבי עתידי הנוגע לתוצאות האפשריות של ההליך ולהשלכות אפשריות אשר לשיטתה עשויות להתעורר בעתיד”, הבהיר כרמלי בפתח הבקשה”. בהמשך הוסיף: “לאורך כל בקשתה מבססת המבקשת את טענותיה על האפשרות כי בעתיד עשויות להיות להכרעות בהליך השלכות ספורטיביות נוספות. המבקשת עצמה עושה שימוש בביטויים כגון “עשויות להשפיע”, “עשויות להקים”, “עלול להיווצר מצב”, ו”אפשרות ליישם סנקציה קבוצתית” דהיינו, גם לשיטת המבקשת עצמה אין מדובר בזכות הקיימת כבר כיום ואשר עומדת להכרעה במסגרת הליך זה, אלא בהשערות באשר להשלכות עתידיות אפשריות.
האפשרות כי בעתיד עשויים להתקיים הליכים נוספים או השלכות נוספות אינה משנה את מהותו של ההליך הנוכחי ואינה הופכת את המבקשת לצד בו”.
