המועדון ההיסטורי ירד לליגה המשנה, אך זה עיתוי טוב להצטרף אליו בהעברה קבועה כדי להפוך לשחקן דומיננטי בהרכב ואולי לשוב לפרמייר ליג ככוכב ב-2027
מנור סולומון זקוק לבית קבוע חדש. אחרי יותר מדי השאלות מטוטנהאם, ברור כשמש שהכוכב הישראלי צריך לעזוב את הספרס בהעברה סופית ולפתוח דף חדש במקום בו יראו בו שחקן מפתח לטווח ארוך, ולא תייר ארעי. על פניו, ווסטהאם נראית אופציה ראויה והגיונית בנסיבות שנוצרו, ואפשר לקוות כי המשא ומתן המורכב בין המועדונים יסתיים בהצלחה. לשם התחלה, לאוהדי ווסטהאם יש זיכרונות טובים מאוד משחקנים ישראלים. אייל ברקוביץ’ ויוסי בניון הותירו טעם של עוד במזרח לונדון, והאסוציאציה המיידית עם שמו של סולומון תהיה חיובית. היא אף תעלה באופן טבעי את הציפיות מלכתחילה, אך לא לרמה בלתי שפויה, מה גם שהעמדה שלו שונה במידת מה מזו של קודמיו. התקווה תהיה כי סולומון יהיה יצירתי ומהנה לצפייה, והוא בהחלט מסוגל לעשות זאת אם יקבל אשראי וגיבוי מהמאמן.
שנית, סולומון מכיר היטב את ליגת המשנה באנגליה. למעשה, הוא חווה בה את עונתו הטובה ביותר בקריירה כאשר הושאל ללידס ב-2024/25 ורשם 10 שערים ו-12 בישולים בדרך להבטחת העלייה. לו היה עובר למועדון מיורקשיר באופן קבוע לפני שנתיים, הוא היה ממשיך לככב במדיו הלבנים גם בפרמייר ליג. העסקה הזו לא התאפשרה אחרי תום תקופת ההשאלה, ואחרי נפילת המעבר לקריסטל פאלאס, נדד מנור לוויאריאל ואז לפיורנטינה, אבל הוא מתגעגע עד היום ללידס. אם וכאשר יצטרף לווסטהאם באופן קבוע, הוא יידע כי תוך שנה יוכל להיות שחקן הרכב בפרמייר ליג.
זו תהיה המטרה שלו ושל הקבוצה כולה. מנור סולומון בלידס (האתר הרשמי של לידס) שלישית, מבחינת שחקן חדש יש יתרון גדול להגיע לקבוצה דווקא בשעת משבר. הירידה הטראומטית של הפטישים מחייבת אותם לבצע שינוי מהותי, ניהולית ומקצועית.
אוהדים מחכים לדמויות חדשות שיביאו רוח רעננה לקבוצה שאמורה להיבנות מחדש. במקרה של ווסטהאם, רוב השלד עדיין נשאר בקבוצה, למעט שני שחקנים בולטים שמשפיעים ישירות על המעבר של סולומון. מתיאוס פרננדס הפורטוגלי, שהיה המצטיין של הפטישים בעונה שעברה, נמכר לטוטנהאם תמורת 85 מיליון ליש”ט, והעסקה הזו מאפשרת להנהלות משני הצדדים לשמור על תקשורת טובה יותר בדיונים אודות הישראלי. כמו כן, נמכר לפני שבועיים קריסנסיו סאמרוויל ההולנדי לאל הילאל הסעודית, והדבר מצריך החתמת שחקן חדש לאגף השמאלי בהתקפה. הקפטן, ג’רוד בואן, שמאייש בדרך כלל את העמדה באגף הימני בחוד, נותר בקבוצה. הוא העילוי הגדול מאז הצטרף ב-2020, נחשב לסמל ואמור להנהיג את המסע בחזרה לפרמייר ליג. במידה והקבוצה לא תצליח לחזור תוך עונה, הוא יוכל לעזוב ללא תמורה, אבל המוטיבציה שלו תהיה בשיאה.
בכל מקרה, יועיל מאוד אם יהיה בסגל הפטישים שחקן שיעניק גיבוי לבואן, וסולומון עונה היטב על ההגדרה. ג׳רוד בואן (IMAGO) המאמן הפורטוגלי, נונו, שחתם בספטמבר 2025 מיד אחרי שפוטר מנוטינגהאם פורסט, נשאר במועדון למרות שלא הצליח למנוע את הירידה. הוא מעדיף בדרך כלל מערך עם 3 בלמים, וזה לא אידיאלי עבור סולומון שמעדיף לשחק באגף ולשתף פעולה עם מגן קלאסי מאחוריו. עם זאת, השיטה הבסיסית של נונו היא 3:4:3, וסולומון בהחלט מסוגל להשתלב בה היטב. כמו בואן, הוא לא אמור להיות קיצוני טיפוסי, אלא למלא תפקיד היברידי – חצי פליימייקר, חצי שחקן אגף. בניגוד למערך עם שלושה קשרים מרכזיים ושני חלוצים, כלומר 3:5:2, בן אין לסולומון עמדה מתאימה כלל, הטקטיקה של נונו אפילו עשויה להועיל לו. במקום להיות משובץ באגף בלבד ב-4:3:3, לפחות באופן תיאורטי עשוי הישראלי ליהנות מגמישות גדולה יותר, ויקבל חופש פעולה.
בנוסף, נונו עצמו הוא מאמן גמיש ולא מקובע, ובמשחקים לא מעטים בעונה שעברה אף בחר במערך 4:4:2, בו יכול סולומון למצוא את עצמו ללא בעיות. נונו אספריטו (רויטרס) מעבר לליגת המשנה עלול להיראות כמו צעד אחורה בקריירה של סולומון, קל וחומר בגיל 27. ואולם, דווקא בגלל שכבר אינו נער, הוא לא יכול להרשות לעצמו לבזבז שנים נוספות בהשאלות ובהרפתקאות זמניות. ווסטהאם יכולה להעניק לו את הבמה המרכזית, ועל אף המשבר העמוק חשוב לזכור כי מדובר במועדון פאר עם קהל אוהדים גדול וחשיבות היסטורית עצומה. היא תהיה מזוהה לנצח עם הזכייה היחידה של אנגליה במונדיאל, גם אם חלפו 60 שנה מאז. בובי מור, הקפטן האגדי שהניף את גביע העולם ב-1966, גדל בווסטהאם ובילה בה את רוב הקריירה. ג’ף הרסט, שהבקיע את השלישייה המיתולוגי בגמר מול מערב גרמניה, כולל הבעיטה שלא עברה את קו השער, צמח אף הוא בווסטהאם, וכבש עבור הפטישים 248 שערים ב-500 משחקים בכל המסגרות.
מרטין פיטרס, מבקיע השער הנוסף מול הגרמנים באותו יום קסום בוומבלי, הוא בוגר ווסטהאם ענק נוסף. זה השילוש הקדוש של שלושת האריות, ולא מפתיע כי הקבוצה הלונדונית עצמה עשתה באותה תקופה לא מעט כותרות גדולות. שנה לפני הזכייה בגביע העולם, לקחה השלישייה הזו גם את גביע המחזיקות עם ניצחון על יריבה ממערב גרמניה בוומבלי – אז הייתה התוצאה 0:2 מול מינכן 1860, שעוד הייתה הקבוצה הבכירה של העיר לפני באיירן. המאמן, רון גרינווד, שכיהן בתפקיד במשך 13 שנה, דגל בסגנון התקפי ואטרקטיבי, וכך התפרסמו הפטישים ברחבי הממלכה. גם בשיאם הם לא היו הקבוצה הכי חזקה באנגליה, אבל הייתה כלפיהם אהדה לא מבוטלת מצד הקהל הניטרלי, וגרינווד מונה בהמשך חייו למאמן הנבחרת אותה הדריך ביורו 1980 ובמונדיאל 1982. מנור סולומון (IMAGO) אוהדי ווסטהאם ידעו תמיד שלא יזכו בתארים רבים, ולמעשה אין לווסטהאם אפילו אליפות אחת. ובכל זאת, הם מרגישים חלק ממועדון פאר, וחשו גאווה להפריח בועות סבון באפטון פארק המפורסם.
More Read
ההחלטה לעזוב את המגרש ההיסטורי לטובת האצטדיון האולימפי הייתה שנויה מאוד במחלוקת והותירה צלקות עמוקות. המשחק האחרון התקיים במאי 2016, אפטון פארק נהרס, ובעשור שחלף מאז לא הצליחה ווסטהאם לשחזר את האווירה המיוחדת באצטדיון החדיש והמנוכר. לדעת רבים, המעבר הוא אחת הסיבות המרכזיות לדעיכתה של ווסטהאם, לצד ניהול בעייתי של מגוון רחב של עסקנים שמשכו את השמיכה לכיוונים מנוגדים. לפיכך, אם יעבור סולומון לווסטהאם, הוא לא יזכה לחוות את אפטון פארק כמו ברקוביץ’ ובניון, ולא יגיע בעונתו הראשונה גם לאולד טראפורד, לאנפילד ולסטמפורד ברידג’, אבל הרווח עשוי להיות גדול. הוא יישאר בלונדון, עשוי לקבל מקום קבוע בהרכב בקבוצה שאמורה להיאבק על הפסגה, ואם ישחזר את כושרו מהימים העליזים בלידס יגיע לפרמייר ליג בדרך הנכונה ב-2027.
